כשכש-נשנש

לילדים המתרגלים כפל בבית, בכיתה, בהוראה מותאמת או במרכז למידה. הורים ומורים בוחרים את הרמה ואת אופן המשחק לפי הידע הקיים, מטרת התרגול והתמיכה הנדרשת.

מתרגלים עובדות כפל לפי רמה, מתאמנים בשליפה ובמענה שוטף, ונעזרים ברמזים כדי להבין איך לפתור. בחירת המסלול מוסיפה הזדמנות לתכנן ולהשוות בין דרכים.

פותרים תרגיל ובוחרים את המשושה עם התשובה כיעד. מתכננים מסלול, עוברים בדלתות ופותרים תרגילים. תשובה נכונה מאפשרת לכלב להתקדם ולצבור גרגירים. סוג הדלת קובע את סוג התרגיל ואת מספר הגרגירים שמקבלים.

בכל דלת ניתנת הזדמנות נוספת לפתור ולקבל משוב. אפשר לנסות להיזכר בתשובה, להיעזר בדרך חישוב ולחזור לתרגילים הדורשים תרגול נוסף. למשל, את 6 כפול 9 אפשר לחשב באמצעות 6 כפול 10 פחות 6.

מתבוננים בדיוק, בזמן המענה ובשימוש בעזרה. זמן קצר לבדו אינו מעיד על שליטה; חשוב לראות שהילד עונה נכון ובעצמו גם בתרגול נוסף. בהתאם לכך אפשר לבחור עובדות לתרגול, להפחית עזרה או להוסיף אתגר.

לכלבנים טיפוליים, למורים להוראה מותאמת ולהורים המעוניינים לשלב משחק לימודי ופעילות עם הכלב.

לצד עובדות הכפל, המשחק מזמן תכנון דרך, ספירה, חיבור מצטבר ומעקב אחר רצף פעולות. אפשר לבחור מוקד אחד במפגש: פתרון עצמאי, תכנון מסלול, חישוב הגרגירים או בדיקה משותפת.

הכלב שותף לפעילות: מתכננים את הדרך עבורו, מלווים את תנועתו וקשובים להשתתפותו. הפעילות מזמנת קשר, אחריות והזדמנות לעשייה משותפת בעלת משמעות למשתתפים.

השחקן אומר את התרגיל ואת התשובה בקול, והאחרים בודקים. המלווה יכול לראות מה נעשה באופן עצמאי, היכן נדרש חישוב ואיזו עזרה אפשרה להמשיך. כך בוחרים את מוקד המפגש הבא ומתאימים את התמיכה.